תפילה בטבריה בפתח השנה

המיניבוס יצא בבוקר, ובתוכו בחורים ורבנים זה לצד זה. סביב ראש השנה, כשכל אחד חושב על השנה שנפתחת, יצאה הישיבה ליום של תפילה בקברי צדיקים בטבריה.

התחנה הראשונה הייתה ציון רבי מאיר בעל הנס. ספרי התפילה נפתחו, וכל בחור מצא לעצמו פינה: אחד עמד קרוב לציון, אחר התיישב בצד והתפלל בשקט. הרבנים התפללו לצידם, באותה שורה.

משם המשיכו לקבר רחל, אשת רבי עקיבא. מקום אחר ואווירה אחרת, ואותה בקשה על שנה טובה, על המשפחה ועל הדרך של כל אחד.

בין תחנה לתחנה, בנסיעה ובהליכה, התגלגלו שיחות עם הרבנים. על השנה שעברה, על מה שהיה קשה בה ועל מה שכל אחד מבקש לשנות. יש דברים שקל יותר לומר בדרך מאשר בכיתה.

בין התפילות חילקו הרבנים והצוות חבילות לבחורים. כל אחד ניגש וקיבל את שלו ביד, רגע קטן וחם באמצע יום ארוך.

לפני הדרך חזרה התיישבו ללמוד. קבוצות קטנות, ספרים פתוחים, ושיחה שחזרה שוב ושוב אל מה שכל אחד לוקח איתו לשנה החדשה.