מחזור י״ב נפרד מהישיבה

הם הגיעו לכאן בכיתה ט׳, עם תיק ביד והרבה סימני שאלה. בערב הסיום של מחזור י״ב ישבו אותם בחורים באולם, סביב שולחנות ערוכים, יחד עם הצוות שליווה אותם כל הדרך. לא היה צריך להסביר לאף אחד שזה ערב מיוחד.

אחד מאנשי הצוות קם ראשון לשאת דברים. הוא עמד מול הבחורים שמסיימים ודיבר על השנים שעברו, על הרגעים הקשים ועל הגדילה. דברי פרידה של מי שהכיר כל אחד מהם בשמו הם יותר מנאום, הם סיכום של דרך.

אחריו קם אחד הבוגרים ודיבר בשם המחזור. זה הרגע שבו הערב הפך לשלהם: בחור שנכנס לכאן לפני ארבע שנים, עומד מול החברים ומול הצוות, ומודה.

הארוחה החגיגית נמשכה זמן רב. זיכרונות מהפנימייה, צחוק על דברים שקרו בכיתה ט׳, ותוכניות למה שבא אחרי. כל המחזור סביב אותם שולחנות, בלי מדרגות ובלי חלוקות. מדי פעם קם מישהו להגיד תודה לאיש צוות שליווה אותו.

מחר כל אחד ימשיך לדרכו. הוא ייצא מכאן עם תורה שנכנסה ללב, בגרות מלאה ביד, ואופי שילווה אותו כל החיים.